“על מכרזים” – על “אשם תורם” של הרשות ועל ויתור זכויותיה המכרזיות והחוזיות
11 באוגוסט 2018
“על מכרזים” – על “ניסיון קודם רע” – חובת התיעוד, הראיות וההנמקה
26 באוגוסט 2018
הצג הכל

על שחרור כספי הפרשות לעובד שהסתיימה העסקתו

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן

עו”ד מיטל אמסטר – הופץ במסגרת “על העבודה” גיליון 2 (27.8.18) 

עם סיום העסקתו של עובד, בין אם פוטר ובין אם התפטר, מחויב כל מעסיק לבצע הליך אותו נהוג לכנות “גמר חשבון” במסגרתו יש לבצע סדרת פעולות שונות שעניינן הסדרת הזכויות המגיעות לעובד בעת סיום עבודתו ובעקבותיה.

חלק בלתי נפרד מהליך גמר החשבון הינו הכנת מכתבי “שחרור”, באמצעותם פונה המעסיק לחברות בהם מתנהלים הכספים שנצברו לזכות העובדים בקופות הגמל השונות, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה וכיוב’, על מנת שיעבירו את הבעלות בהם לידי העובד או המעסיק החדש שלו.

על אף שהמעסיק מחויב לתת את מכתבי השחרור כאמור במסגרת עריכת גמר החשבון, הרי שיש מעסיקים רבים שבוחרים לעכב את המכתבים ויש כאלה שאף בוחרים שלא לתת אותם כלל, כאשר הסיבות לכך שונות ומגוונות. כך למשל יש מעסיקים אשר מעכבים ומתנים את העברת מכתבי השחרור בחתימת העובד על כתב ויתור, על אף שהתניה כזו  אסורה על פי החוק והפסיקה ואף גוררת חיוב המעסיק בדמי הלנה.

על מנת למנוע  עיכוב של משיכת כספי פיצויי הפיטורים וכן לאפשר שחרור של מיליארדי שקלים שהצטברו בקופות הגמל של העובדים במשך שנים, הוחלט על תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון 21)  התשע”ח 2018.

בהתאם לתיקון החוק כאמור, אשר פורסם ברשומות ביום 8.7.2018 יוכלו העובדים למשוך את כספי פיצויי הפיטורים העומדים לזכותם בקופות לאחר 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה מבלי שיזדקקו לאישור המעסיק ולמכתב השחרור מטעמו. התיקון לחוק יחול גם על עובדים אשר סיימו לעבוד 4 חודשים לפני פרסומו כאמור, כאשר לגביהם ימנו 4 החודשים כאמור, החל  ממועד פרסומו של החוק.

התיקון לחוק העביר לכתפי המעסיק את הנטל לפעול על מנת למנוע את שחרור כספי הפיצויים וזאת בכפוף לקיומם של תנאים מסוימים, אשר ככל שלא יתקיימו, הרי שהעובד יוכל ליהנות מכספו באופן אוטומטי ומבלי שיידרש לנקוט בכל צעד, למעט המתנה לחלוף ארבעת החודשים (ככל שלא יזכה למכתב השחרור קודם לכן מאת מעסיקו).

התנאים הקבועים כאמור בתיקון לחוק בהתקיימם יוכל המעביד למנוע את שחרור הכספים

  1. המעביד המציא לקופת הגמל, בתוך 4 חודשים ממועד סיום העסקת העובד, פסק דין הצהרתי שמאשר כי העובד חדל לעבוד אצלו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים או בחלקם, בהתאם לדין ולהסכמים שחלים, ושכספי הפיצויים, כולם או חלקם, שייכים למעביד או שהוא זכאי לקבלם.
  2. המעביד המציא לקופת הגמל אסמכתא, בתוך 4 חודשים ממועד סיום העסקת העובד, המעידה כי נקט הליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לקבלת פיצויי הפיטורים או חלקם, או שנקט הליך משפטי לשלילת פיצויי הפיטורים לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים והתקבלה הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו של המעביד לכספי הפיצויים או חלקם אף בחלוף 4 חודשים ממועד סיום העסקת העובד.
  3. המעביד המציא לקופת הגמל בתוך 4 חודשים מסיום העסקת העובד את כל המסמכים הבאים:ה
    1. הודעה מאת המעביד בצירוף אסמכתא שכספי הפיצויים שהפקיד לקופת הגמל עבור העובד או חלקם, ניתנים להחזרה לידי המעביד על פי דין או בהתאם להסכם העסקה.
    2. הודעה מאת העובד שנחתמה על ידו לאחר מועד סיום יחסי העבודה שכספי הפיצויים או חלקם שהופקדו עבורו לקופת הגמל בתקופת עבודתו אצל המעביד, ניתנים להחזרה למעביד.

כשם שעולה  בבירור מהתנאים דלעיל, הרי שחובת ההוכחה עברה באופן מוחלט לידי המעביד וככל שלא יצליח להוכיח כי הוא זכאי לשחרור כספי הפיצויים, הרי שהעובד יזכה לקבלתם מבלי שיידרש להוכיח דבר.

יצוין כי התיקון לחוק אינו מתייחס כלל לסוגיית הזכאות המהותית של פיצויי הפיטורים כי אם  קובע זכאות פרוצדוראלית, לפיה בתוך 4 חודשים ישוחררו כספי הפיצויים לעובד במידה והמעביד לא פעל בהתאם לחלופות בחוק.

יחד עם זאת, גם במצב בו לא פעל כאמור המעביד אין הדבר מהווה “סוף פסוק”. עדיין תהא שמורה בידי המעביד האפשרות לפנות לעובד, בין היתר באמצעות הליך משפטי ככל שהדבר יידרש, על מנת לדרוש השבת כספי הפיצויים, ככל שסבור כי הוא זכאי להם. כל שהתיקון קובע הינו כי המעביד לא יהיה רשאי להפנות דרישתו זו כלפי קופת הגמל במידה והעובד הספיק למשוך כבר את כספיו.

נזכיר, כי אמנם עומדים לרשותו של המעביד, אשר סבור כי הוא זכאי להשבת כספי הפיצויים של העובד או שיש לשלול את הפיצויים מהטעמים הקבועים בדין, 4 חודשים כדי לפעול על מנת לנסות ולשחרר את כספי הפיצויים לידיו, אלא שאין זה אומר שהמעסיקים רשאים להחזיק בידיהם את הכספים למשך 4 החודשים סתם כך, וככל שאין בכוונתם לפעול כדי לשחרר כאמור את הכספים, עדיין ידרשו להעביר לידי העובדים את אותם מכתבי השחרור שנוהגים הם להעביר במסגרת “גמר החשבון” שאם לא יעשו כן, יהיו חשופים לדרישת פיצויי הלנה עקב טענה של עיכוב תשלום הפיצויים.

לשאלות או הבהרות ניתן לפנות אלינו בלחיצה כאן  או לפנות אלינו בדוא”ל לכתובת: meital@aradv.co.il.

נגישות