על עריכת מכרזים להסדרת שירותים לגורמים פרטיים עת”מ 12955-02-18 עמירם נ’ עיריית תל אביב יפו

על עריכת מכרזים להסדרת שירותים לגורמים פרטיים עת”מ 12955-02-18 עמירם נ’ עיריית תל אביב יפו

על עריכת מכרזים להסדרת שירותים לגורמים פרטיים עת”מ 12955-02-18 עמירם נ’ עיריית תל אביב

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן

עו”ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת “על מכרזים” גיליון 54 (08.04.19) 

האם רשות יכולה לפרסם מכרז להסדרת/מתן שירותים על ידי ספקים/נותני שירותים עבור גורמים פרטיים (ציבור התושבים) -דהיינו שלא עבור התקשרויות שלה?

בשאלה זו עסק בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (כבוד השופט ד”ר קובי ורדי) לאחרונה במסגרת עת”מ 12955-02-18 עמירם נ’ עיריית תל אביב יפו (פורסם בנבו 3.3.19).

עת”מ 12955-02-18 עמירם נ’ עיריית תל אביב יפו:

עיריית תל אביב פרסמה מכרז פומבי למתן שירותי פרסום לפי חוק התכנון והבניה, תשכ”ה-1965. המכרז חולק לשני פרקים: פרק 1 – מתן שירותי פרסום עבור העירייה/הועדה המקומית לתו”ב (להלן: “שירותי הפרסום לעירייה“),  פרק 2 –  מתן שירותי פרסום לגופים פרטיים – לאזרחים (קבלנים וגופים פרטיים המקדמים תכנית) (להלן: “שירותי הפרסום לפרטיים“).

העתירה מושא פסק הדין, תקפה את החלק במכרז הנוגע לשירותי הפרסום הפרטיים.

העותר טען:

  • כי עריכת מכרז בנוגע לשירותי הפרסום הפרטיים אינה חוקית, שכן מטרת המכרז הציבורי אינה להסדיר התקשרויות בשוק הפרטי בין שני גופים פרטיים, אלא להסדיר התקשרויות של הרשות אל מול הפרט.
  • כי מדובר בפגיעה בלתי חוקתית בזכויות היסוד שלו, תוך מניעת האפשרות שלו לעסוק בתחומו בעצם אי הזכייה במכרז.
  • כי העירייה מתערבת בשוק החופשי, בחופש התחרות ובחופש ההתקשרות של הספקים והאזרחים.
  • כי העירייה פועלת בניגוד ליתר הרשויות המקומיות, כאשר 250 מתוך 257 רשויות אינן נוהגות כפי שנוהגת עיריית תל אביב.

מנגד טענה העירייה:

  • כי חלה עליה חובה לפרסם מכרז, שכן לדידה, הוראות חוק התכנון והבניה קובעות כי הפרסום הוא עבור ומטעם הועדת המקומית לתכנון ולבניה “על חשבון המבקש”.
  • לטענת העירייה הואיל והחובה והאחריות חלות על הוועדה המקומית, אין זה משנה מיהו הגורם המשלם.
  • בנוסף נטען כי חובתה של העירייה היא לוודא שהמבקש מקבל את המחיר הטוב ביותר עבור הפרסום וכי ההתקשרות נעשית עם גופים מתאימים.

במהלך חיי העתירה, עבר המכרז גלגולים שונים, באופן שבו בשלב הראשון העירייה הגדילה את מספר המשתתפים הזוכים בפרק הפרסום הפרטי, משני זוכים ל-4 זוכים. לאחר מכן, בשלב הבא, הודיעה העירייה כי היא ביטלה כלל את המגבלה על מספר הזוכים וקבעה כי כל מי שיעמוד בתנאי הסף יוכרז כזוכה וייחתם עימו חוזה ויחייבו אותו המחירים שהציע במכרז במקור.

על אף שהעירייה צמצמה את הסוגיות שמחלוקת, העותר עדיין טען כי החלק של המכרז הכובל אותו לתעריפים שיציע במכרז, אינו חוקי ואינו בר מכרז ואין מקום להתערב במחיר ולקבוע אותו ולפרסמו.

בית המשפט קיבל את העתירה ונימק את פסק דינו כך:

  1. היות ועלות הפרסום והמימון של השירותים הינו על חשבונו של הפרט המבקש לבצע פרסום, והוא זה שיוצר את ההתקשרות עם נותן השירותים, ואין מימד של “כספי ציבור” – הרי שאין מקום לקבוע במכרז את המחיר ולכבול את הגופים הפרטיים למחיר זה.
  2. יש לאפשר לשוק החופשי לקבוע את המחיר בהתקשרויות הפרטיות.
  3. כשם שלא ניתן להגביל את מספר הזוכים במכרז למתן שירותים פרטיים, לא ניתן גם לכבול את המציעים למחירי הצעתם.
  4. על העירייה לבחור האם היא מבצעת את הפרסומים בעצמה על חשבונה וגובה תשלום מהאזרחים או שהיא מטילה את האחריות על הפרסום על המבקש – במקרה האחרון, אין באפשרותה להכתיב את מחירי השוק.

בית המשפט עמד על העובדה שמרבית הרשויות המקומיות אינן פועלות כפי שפעלה עיריית תל אביב, ומשכך הסיק (לאור חזקת התקינות המנהלית) שאין חובה לפרסם מכרז למתן שירותי פרסום פרטיים – בניגוד לעמדת העירייה.

ובמילותיו של בית המשפט:

“אני סבור שלא בכדי רוב רובם של הרשויות לא עושות מכרז לגבי הפרסומים הפרטיים (וחזקה שהן לא עוברות על החוק שהמשיבה טוענת שמחייב אותה לעשות מכרז מכוח פקודת העיריות) ולא בכדי נסוגה עיריית ראשון לציון מהמכרז שעשתה לגבי הפרסומים הפרטיים בעקבות עתירת העותר בבית משפט מחוזי (מרכז) והחלטת כבוד השופטת ברק ארז בעניין עמירם בבית המשפט העליון.

לשיטת המשיבה כל העיריות/רשויות שלא עושות מכרז לפרסומים הפרטיים,  מפרות את החוק ואת חובתן לעשות מכרז לפי סעיף 197 לפקודת העיריות ונראה שיש חזקה שהרשויות/עיריות פועלות כדין ואם הן לא פרסמו מכרז סימן שהן סוברות שאין חובה חוקית לכך”

יחד עם כל הדברים האלו בית המשפט עמד על החשיבות שיש לפיקוח על מתן השירותים ולא אסר על עריכת מכרז או קול קורא, להקמת סוג של מאגר ספקים שניתן לרכוש שירותים מהם – אולם זאת ללא מחירים:

“ברי כי ישנה חשיבות לפיקוח של המשיבה על הגופים שיבצעו את הפרסומים גם לאזרחים ובמימון האזרחים ולא רק לעירייה ובמימון העיריה ולצורך כך יש לברך על כך שהעירייה באמצעות קול קורא ו/או מכרז כמו כאן, תבצע בחינת כשרות מקצועית של החברות ושרק מי שתאשר כעומד בקריטריונים שלה יוכל לתת את השירות לאזרחים וזאת גם במימון של האזרחים”.

 

לשאלות או הבהרות ניתן לפנות אלינו בלחיצה כאן  או לפנות אלינו בדוא”ל לכתובת: david@aradv.co.il.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
נגישות