“על מכרזים” – על מעמדו של היועץ המשפטי בוועדת המכרזים

“על מכרזים” – על מעמדו של היועץ המשפטי בוועדת המכרזים

על מעמדו של היועץ המשפטי בוועדת המכרזים

בראי עת”מ 27928-10-18 מבנים ונתיבים בע”מ נ’ עיריית אשקלון

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן

עו”ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת “על מכרזים” גיליון 47 (31.12.2018) 

לעמדת היועץ המשפטי בוועדת המכרזים משקל רב, ולעיתים, בסוגיות שבתחום סמכותו – עמדתו מהווה משקל מכריע.

מבחינת רגולטיבית, קיים הבדל בין מעמדו של היועץ המשפטי לוועדת המכרזים ברשויות המקומיות, למעמדו/תפקידו של היועץ המשפטי בגופים עליהם חלים חוק חובת המכרזים, תשנ”ב-1992 ותקנות חובת המכרזים, תשל”ג-1993, כגון: משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וכיו’ (להלן לצורך הנוחות: “גופי המדינה).

כך, בדינים החלים על גופי המדינה, היועץ המשפטי הוא אחד מחברי ועדת המכרזים בעל זכות הצבעה, יתרה מכך, ליועץ המשפטי בגופי המדינה ישנה זכות וטו בכל הנוגע לנושאים המשפטיים.  תקנה 10 אשר כותרתה “עבודת ועדת המכרזים”, בסעיף קטן ב’ שם, קובעת: “עמדת היועץ המשפטי, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים משפטיים”.

בשונה מהאמור לעיל, ברשויות המקומיות מעמדו/תפקידו של היועץ המשפטי הוא מעמד של יועץ לחברי הועדה והוא נטול זכות הצבעה, בנוסף, לא קיימת חקיקה המצביעה על מעמד מיוחד ליועץ המשפטי ביחס לבעלי תפקיד אחרים (למשל, קיימת חובה שבדין לזמן את גזבר הרשות לישיבות ועדת המכרזים ולהביע את עמדתו בנושאים תקציביים להבדיל מהיועץ המשפטי).

אלא שתפקידו של היועץ המשפטי בכל הנוגע לפיקוח על ניהול ההליך המכרזי, מעניק לו מעמד משמעותי יותר, ולו רק מעצם מהות הייעוץ ועצם העניין – דהיינו חוקיות או אי חוקיות ההליך המכרזי. החלטה ו/או התנהלות  של ועדת מכרזים בניגוד לעמדת היועץ המשפטי (בנושאים משפטיים), עשויה  כמעט בוודאות להיות מבוטלת  על ידי ערכאות משפטיות – מקום בו נעשתה פניה לערכאות כאמור על ידי עותר כלשהו.

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, ביטל בית המשפט את החלטת מועצת העיר של עיריית אשקלון (ביושבה כוועדת מכרזים) לבטל מכרז למכירת מקרקעין בפעם השנייה  – החלטה שניתנה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית.

עת”מ 27928-10-18 מבנים ונתיבים בע”מ נ’ עיריית אשקלון (פורסם בנבו)

פסק הדין עת”מ 27928-10-18 מבנים ונתיבים בע”מ נ’ עיריית אשקלון מכיל מספר סוגיות בדיני מכרזים.

בהערת אגב נאמר, כי לדעתנו פסק הדין בחלקים ממנו מערב דין שאינו בדינו ובחלקים אחרים מייצר “אווירה” לצורך תוצאותיו הקיצוניות באופן יחסי. עוד לדעתנו, לא הייתה סיבה של ממש שלא להשיב את הדיון לוועדת המכרזים, בפרט בנושא בו הדיון נסוב על מכירת קרקע – משאב ציבורי ולמצות את הדיון על שווי הנכס לטובת בעליה – קרי הציבור, טרם מכירתו לגוף פרטי.

חזרה לפסק הדין ולנושא העלון: בחודש ינואר 2018, פרסמה עיריית אשקלון (להלן: “העירייה“) מכרז פומבי למכירת מקרקעין, זאת לאחר שהוצאת המקרקעין למכירה באמצאות מכרז פומבי, אושרה על ידי מועצת העיר (להלן: “המכרז הראשון“). המכרז הראשון בוטל על ידי העירייה עוד בטרם הוגשו הצעות לתיבת המכרזים ועוד בטרם נרכשו חוברות מכרז זאת מטעמים הנעוצים, ככל הנראה, בשווי הקרקע (כך עולה מפסק הדין). במאמר מוסגר יצוין כי דעתו של בית המשפט לא היתה נוחה מאופן ביטול המכרז הראשון (שלא בוועדת המכרזים וללא תיעוד מסודר לביטול) ונושא זה השפיע גם על הניתוח המשפטי ביחס לעתירה כולה.

צא ולמד – ביטול מכרז, בכל שלב מרגע שפורסם צריך להיות מנומק, מתועד וצריך שיעשה בוועדת המכרזים.

מכל מקום, כחודשיים ימים לאחר מכן, פרסמה העירייה מכרז שני במספר ביחס למכירת אותם מקרקעין (להלן: “המכרז השני“). בישיבת ועדת המכרזים שוב עלה נושא שוויים של המקרקעין ושוב עלתה על הפרק האפשרות של ביטול המכרז. עמדתה של היועצת המשפטית לעירייה בנושא זה היתה חד משמעית, כך תיאר בית המשפט את השתלשלות העניינים (ביחס לשני דיונים נפרדים)

ביחס לדיון הראשון בועדת המכרזים בנושא:

“באותה ישיבה החל אחד מחברי הוועדה להעלות תהיות ביחס לאפשרות של שינוי יעוד המגרש למגורים, ובתגובה לאמור ציינה היועצת המשפטית לעירייה כי: “אלה טיעונים שהייתם אמורים להעלות בדיונים למועצה, לאחר שאישרתם במועצה מכירת המגרש ויצאנו למכרז בו קיבלנו הצעות כשרות. אנו חייבים לזכות את המציע בעל ההצעה הטובה ביותר” (ההדגשות כאן ואף בהמשך אינן במקור – י.ר.ל.). עוד צוין ע”י היועצת המשפטית, כי המכרז יצא כבר פעם אחת ובוטל מאותן הסיבות שהועלו עתה ע”י וועדת המכרזים, וכי נערכו בדיקות ע”י העיריה ולאחר שהוברר כי ייקח שנים לשינוי היעוד אם יאושר ע”י משרד התיירות, הוחלט לפרסם פעם נוספת את המכרז“.

ביחס לדיון השני בוועדת המכרזים בנושא:

“באותו דיון, ציינה היועצת המשפטית שוב בפני חברי הועדה, כי כל הטענות שהועלו היו צריכות לעלות בישיבת מועצת העיר שאישרה את המכרז טרם פרסומו, כי המדובר בתכנית מתאר כללית שייקח זמן רב עד שתאושר אם בכלל, וכי בחוות הדעת השמאית שעל בסיסה יצא המכרז דובר על כך שהמגרש ייעודו למלונאות וכך הוא נמכר גם כיום. עוד צוין כי: “היום אנו בשלב סופי של המכרז. ניתן אישור מועצה למכירת המגרש. פורסם מכרז ראשון שבוטל. פורסם מכרז נוסף. קיבלנו הצעות כשרות ואין סיבה לבטל“.

בסופו של דבר, ועדת המכרזים לא הצליחה להגיע להחלטה ועל כן הועבר הדיון למועצת העיר, ומועצת העיר החליטה  לבטל את המכרז – על החלטת ביטול זו הוגשה עתירה על ידי בעל ההצעה הטובה ביותר.

בית המשפט קיבל את העתירה במובן הזה שביטל את החלטת המועצה (ביושבה כוועדת מכרזים) וקבע את העותר כזוכה במכרז – נימוקיו של בית המשפט היו שעונים בעיקר על: (א) “היעדר הנמקה וביסוס” ביחס להחלטת הביטול וכן (ב) הדינים הנוקשים ביחס לזהירות המתבקשת בהחלטה על ביטול מכרז.

כאמור פסק הדין מעלה קשיים רבים וחלקים ממנו לטעמנו מעלים שאלות משפטיות לא פשוטות,  אך ביחס לעמדת היועצת המשפטית גרס בית המשפט כדלקמן:

“מעבר לכך, מועצת העיר לא נתנה את המשקל הראוי לחוות הדעת של היועצת המשפטית לפיה אין מקום להורות על ביטול המכרז, ולמעשה בחרה להסיט אותה הצידה“.

ובהמשך נכתב על ידי בית המשפט (לדעתנו מדובר בטעות משפטית והתעלמות מכך שתקנות חובת המכרזים אינן חלות על רשויות מקומיות):

” אשר למעמדו של היועץ המשפטי בוועדת המכרזים הרי תקנה 10(ב) לתקנות חובת המכרזים, תשנ”ג-1993 קובעת כי “עמדת היועץ המשפטי, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים משפטיים; עמדת החשב, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים תקציביים”. עומר דקל בספרו: מכרזים, חלק שני (עמ’ 29) מסביר כי הוראת תקנה 10(ב) והוראות התכ”ם: “מדגישות את המעמד המיוחד של היועץ המשפטי של ועדת המכרזים ושל חשב הוועדה. לשני אלה עומדות למעשה זכות וטו על ההחלטות של ועדת המכרזים, כל אחד בתחום מומחיותו.. תפקידו של היועץ המשפטי של הוועדה הוא לשמור על חוקיותו של הליך המכרז ולמנוע החלטה המנוגדת לדין. בנסיבות שבהן עמדתו של אחד משני אלה אינה מתקבלת על ידי יתר החברים בוועדת המכרזים, מחובתם למנוע את ההחלטה הפגומה מכוח הסמכות העודפת המוקנית להם בתקנה 10(ב) לתקנות חובת המכרזים“.

לדידו של עורך עלון זה, בין אם יש להידרש להפניה לתקנות חובת המכרזים ובין אם לאו,  עמדת היועץ המשפטי לוועדת המכרזים בנושאים משפטיים היא עמדה מרכזית אשר לא ניתן להתעלם ממנה ויש להתייחס אליה בכובד ראש, זאת הואיל ואחד מתפקידי הליבה שלו הוא למנוע פעולות הנעשות בניגוד לדין ולשמור על שלטון החוק

לשאלות או הבהרות ניתן לפנות אלינו בלחיצה כאן  או לפנות אלינו בדוא”ל לכתובת: david@aradv.co.il.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
נגישות