“על מכרזים” – על מכרזי רווחה ושירותים חברתיים

“על מכרזים” – על מכרזי רווחה ושירותים חברתיים

“על מכרזים” –  על מכרזים בתחום הרווחה והשירותים החברתיים ברשויות מקומיות

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן

עו”ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת “על מכרזים” גיליון 37 (29.07.2018) 

בשנים האחרונות חל גידול במספר המכרזים הפומביים המתפרסמים על ידי רשויות מקומיות בתחום הרווחה והשירותים החברתיים. מכרזים אשר היו בעבר נחלתם של המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים בעיקר, כגון: משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הולכים ותופסים נתח משמעותי ממכרזי הרשויות המקומית האמונות (בשיתוף בדרך כלל עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) על שירותי הרווחה והשירותים החברתיים השונים בתחומן המוניציפלי.

כך, מפורסמים בשנים האחרונות מכרזים בתחומי רווחה רבים, כגון: הפעלת מרכזי יום לקשישים, הפעלת תכניות שונות לנערות ונערים במצוקה, הפעלת מרכזים לנפגעות ונפגעי  תקיפה מינית, הפעלת מועדוניות לאוכלוסיות מיוחדות, הפעלת מעונות יום שונים, הפעלת מפעלים מוגנים, הפעלת תכניות של קהילות תומכות לאוכלוסיות עם מוגבלות ועוד כהנה וכהנה מכרזים ממכרזים שונים.

אם כן, מה מותר מכרז הרווחה והשירותים החברתיים מיתר מכרזי הרשות המקומית?

למכרזי הרווחה והשירותים החברתיים ברשויות מקומיות חשיבות נודעת: לתוצר ההתקשרות ולזהות נותן השירותים יש השפעה ישירה ולא מבוטלת על האוכלוסיות שלשמן ולטובתן הוא בא לעולם. על מכרז הרווחה לקחת בחשבון את חשיבות זהותו של נותן השירות ואת החשיבות הטמונה באופן ביצוע השירותים (לרבות האפשרות הנתונה בידי הרשות לשליטה ובקרה על שני הפרמטרים דלעיל) בשילוב עם התקציב המיועד לנושא זה, על מנת להשיא את מירב היתרונות לאותה אוכלוסייה.

מספר דוגמאות לנושאים שיש לתת עליהם את הדעת:

מבנה השוק/כמות המציעים הפוטנציאליים:

מוטת הפעילות או העיסוק של הגופים המשתתפים במכרזי רווחה, בדרך כלל מצטמצמת לאותן אוכלוסיות או לאותם סוגי פעילויות אשר הוגדרו להם במסמכי היסוד שלהם. כך, לדוגמא: סביר להניח שהעמותה לילדים בסיכון אינה עוסקת בהפעלת מרכזי יום לקשישים, והעמותה למען הקשיש אינה מפעילה תכניות לנערים ונערות במצוקה או מעונות יום שיקומיים לילדים עם מוגבלות.

יוצא, שכמות המשתתפים הפוטנציאליים, המצומצמת ממילא, מצטמצמת עוד יותר לאור האמור לעיל ואחת המטרות היא שלא להביא לצמצום נוסף באמצעות תנאי סף שאינם רלוונטיים או שהם בגדר גזירה  שהציבור לא יכול לעמוד בה.

אי לכך, מומלץ ורצוי שתיערך בדיקה מקדמית לעניין השוק או השירותים הרלוונטיים על מנת להימנע מסיטואציה בה אין בנמצא הצעות כלל.

הסרת חסמים בירוקרטיים מיותרים:

בהמשך לאמור לעיל, ובהינתן שהמציעים במכרזים מעין אלו, הם מציעים שמטרתם העיקרית אינה יצירת רווחים (עמותות, ומלכ”רים  שונים), מומלץ להסיר חסמים מיותרים (לרבות נטל המימון) העשויים להוות מכשול בפני המכרז או לחלופין העשויים לפגוע בפעילותם החשובה של הגופים כאמור.

  • מומלץ להמעיט ככל שניתן בדרישת תשלום בגין רכישת מסמכי המכרז: אכן, הדינים החלים על רשויות מקומיות קובעים, לעת עתה, כי המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום – ניתן לקבוע כי תשלום זה יהא תשלום סמלי בלבד.
  • מומלץ שלא לדרוש ערבות מכרז במכרזים מעין אלו: מעבר לעובדה שמדובר בחסם מימוני, הרי שפגם בערבות עשוי להביא לפסילת הצעה טובה שלא לצורך, דווקא במכרזים רגישים אלו. מומלץ לאמץ או לכל הפחות ללמוד מהוראת החשב הכללי לגבי ערבויות (שאינה מחייבת את הרשויות המקומיות) – הוראה 7.5.1.1″.

“ועדת המכרזים רשאית לקבוע במסמכי המכרז הוראה, לפיה היא תאפשר למציעים המעוניינים בכך להגיש לבדיקתה את ערבות ההצעה לפני המועד האחרון להגשת הצעות, וכי ככל שתאשר בטעות ערבות הצעה הכוללת פגם כלשהו, היא לא תפסול את את ערבות ההצעה בשל אותו פגם”.

…..

“בהתקשרויות שבהן שווי ההתקשרות או אומדנה (כולל מע”מ) הוא עד 500,000 שקלים חדשים, לא תדרוש ועדת המכרזים ערבות הצעה כתנאי להגשת הצעה, למעט במקרים חריגים ומנימוקים שיירשמו בפרוטוקול.”

….

“בהתקשרויות שבהן שווי ההתקשרות או אומדנה (כולל מע”מ) הוא מעל 500,000 שקלים חדשים, תדרוש ועדת המכרזים ערבות הצעה כתנאי להגשת הצעה, למעט במקרים חריגים ומנימוקים שיירשמו בפרוטוקול. בנימוקים כאמור יכול שייכללו גם שיקולים חברתיים במכרזים שנעשים בתחומים אלו” (ההדגשות אינן במקור).”

עריכת הוראת חלף ערבות במקום ערבות ביצוע:

מקובל במכרזי רווחה לקבוע הוראת חלף ערבות ביצוע, המאפשרת לזוכה במכרז לבחור בין העמדת ערבות ביצוע לבין מתן הוראה לרשות “לשמור” אצלה שיעור מסוים מהתמורה כבטוחה לקיום התחייבויות הזוכה.

אופן הבחירה בזוכים:

מומלץ בכל מקרה, שמירב המשקל בבחירת הזוכים, יונח על מדדי איכות שונים שיש בהם כדי להצביע על רמת השירות שיינתן לאוכלוסייה שלטובתה נערכת ההתקשרות וכי המדד הכלכלי לא יהא בעל משקל מכריע (ניתן לגד מראש את תקציב הרשות בכל מכרז ומכרז).

גמישות בהסכמים:

מומלץ מחד גיסא, כי ההסכמים ייערכו לתקופה ארוכה ככל שניתן במסגרת הדין (בכפוף לזכותה של הרשות לסיימו בתנאים שייקבעו על ידה), כך יובטח שיהא פתרון חוקי לאורך זמן לאוכלוסיית היעד – התקשרות ארוכת טווח, הוכיחה עצמה כיעילה יותר ואפקטיבית יותר עבור אוכלוסיית היעד והרשות. מנגד, מומלץ כי ההסכם יהא ניתן לשינויים בהתאם לדרישות מעת לעת (לרבות שינוי תקציב עתידיים) שיהיו למשרדי הממשלה האמונים על ההתקשרות.

סוגיית המע”מ:

נשאלנו על ידי אחד מקוראינו אודות סוגיית החבות במע”מ של עמותות והיתרון היחסי שלהן בנושא זה ביחס למשתתפים אחרים במכרז, שאינם עמותות או מלכ”רים כמו המשמעות הכלכלית של הרשות ביחס לזהות הזוכה. מדובר בסוגיה מורכבת הדורשת התייחסות מיוחדת למצב של חוסר שוויון לכאורה, בין גופים שונים, בייחוד לאור עמדתה של רשות המיסים בעניין סוגי עסקאות מסוימות החייבות במע”מ הגם שנעשות על ידי מלכ”ר. בשורה התחתונה ומבלי להידרש לעומקם של דברים – לדעתנו, בחינת הצעות המחיר צריך שתיעשה מנקודה שווה, דהיינו ללא התחשבות במרכיב המע”מ. כשם שיש לעמותה יתרון מובנה באי תשלום מע”מ לכאורה, היא אף אינה יכולה בדרך כלל גם להזדכות על מע”מ הוצאותיה וחל עליה מס שכר שאינו חל על תאגידים אחרים. דומה הדבר לפערים בין שני מציעים בשל המבנה הארגוני או הגודל שלהם (לטובת הרשות – מומלץ לקבוע כי ההצעות יהיו כוללות מע”מ בשיעור החל בדין או לקבוע הוראה כי התקציב או התמורה הניתנת – כוללת מע”מ).

 

לשאלות או הבהרות ניתן לפנות אלינו בלחיצה כאן  או לפנות אלינו בדוא”ל לכתובת: david@aradv.co.il.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
נגישות