על מכרזים – על נוסחאות לחישוב מדדי מחיר במכרזים מורכבים – חלק ב’

על מכרזים – על נוסחאות לחישוב מדדי מחיר במכרזים מורכבים – חלק ב’

על נוסחאות לחישוב מדדי מחיר במכרזים מורכבים – חלק ב’

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן

עו”ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת “על מכרזים” 24.4.17

בעלון “על מכרזים” שפורסם ביום 7.4.17, ערכנו את היסודות בכל הנוגע להערכת/ניקוד הצעות מחיר במכרזים מורכבים. כפי שראינו, נוסחאות חישוב להצעות המחיר ממלאות חלק חשוב במניעת עיוותים שונים בתוצאות המכרז ומקדמות את התוצאה הכלכלית הנכונה מבחינת הרשות המנהלית. יתרה מכך, ישנה חשיבות עליונה גם לפרסום אופן החישוב, כאשר “הסוד” טמון בפשטות דווקא.

בעלון זה נראה כיצד יש או כיצד עדיף לבצע שקלולי הצעות מחיר במכרזים מורכבים, לרבות הצעות הבנויות הן ממחירים והן משיעורי הנחה/תוספת/תקציב גם יחד.

המחשה “מהשטח”:

לאחרונה הגיע לידינו מכרז לשירותי גינון אשר נערך בעיריית פתח תקווה. במכרז חולקו שטחי הגינון לשטחים “אקסטנסיביים” (להלן: “שטחים מסוג 1“) ושטחים “אינטנסיביים” (להלן: “שטחים מסוג 2“). העירייה, ובצדק גמור, ביקשה לקבל הצעת מחיר נפרדת לגבי כל אחד מהשטחים, שכן ישנו שוני של ממש בעלות תחזוקתם ובכמותם . בהתאם למכרז היו 350 דונם שטחים מסוג 1 ו-101 דונם שטחים מסוג 2.

כל שהיה צריך לעשות הוא לקבל לגבי כל אחד מהשטחים את מחיר היחידה המוצע, להכפיל בכמות ולקבל את המחיר הכולל הסופי לחודש המוצע על ידי המשתתפים – ברגיל, הצעת המחיר הנמוכה ביותר (בכפוף להוראות הדין) היא היעילה ביותר לעירייה והיא זו שאמורה להיות הזוכה במכרז.

אלא שהתחכמות מיותרת במסמכי המכרז (או טעות בחוסר תשומת לב) היתה עלולה לעלות לעירייה כספים מיותרים. בעוד שמסמך הצעת המחיר אכן דרש מהמשתתפים לציין את המחיר לדונם לגבי כל סוג שטח ואף להכפיל אותו במספר הדונמים הרלוונטיים ולחבר את התוצאות, הוראה אחרת במסמכי המכרז קבעה כי למחיר דונם מסוג 1 יהא משקל של 70% ומחיר לדונם מסוג 2 יהא משקל של 30% – למעשה, מה שקרה בפועל הוא שעל מנת לבחור את ההצעה הזוכה, העירייה בחנה מה הוא המחיר לדונם משוקלל.

ברם, כמות הדונמים לגבי כל שטח כבר חילקה את המשקל הרלוונטי של כל אחד מסוגי השטחים ולפיכך, התוספת של המשקלות באחוזים  מיותרת ולמעשה עשויה היתה לגרום לעירייה לשלם יותר.

להלן טבלת השוואה המציגה את העיוות אשר היה עלול להיווצר:

בדוגמא זו רואים שבעוד שהצעתו המשוקללת לדונם של מציע 1 היא הנמוכה ביותר (402.8) ועל כן הוא יזכה במכרז, בפועל הצעת המחיר הכוללת הנמוכה ביותר (המחיר שבסופו של דבר תשלם העירייה לחודש) היא דווקא של מציע 2. יצא שהעירייה הייתה עלולה להפסיד  מעל 3,000 ₪ בחודש,  36,000 ₪ בשנה  ומעל 160,000 ₪ בחמש שנים.

החישוב הפשוט – שקלול מספר פרקים בהצעות מחיר:

לעיתים קיימים מכרזים בהם ישנה תועלת כלכלית בביצוע חלוקה של הפריטים והיחידות הנדרשים למספר פרקים/מספר כתבי כמויות. כך לשם הדוגמא בלבד, יש טעם לפצל במכרז המשלב עבודות תשתיות, בינוי, והשלמות בניה (חשמל/ניקוז וכיו’) את כתבי הכמויות למספר פרקים וליתן לכל פרק משקל שונה (בייחוד אם הצעת המחיר היא בשיעור הנחה ממחירי מקסימום), על מנת למקסם את הצעת המחיר באמצעות צמצום חוסר הוודאות של המציע.

במקרה מעין זה קיימות שתי שיטות למתן ניקוד להצעות המחיר:

  • ניקוד יחסי בין ההצעות השונות – בשיטה זו ההצעה הטובה ביותר מקבלת את הציון המירבי לאותו פרק ויתר ההצעות מקבלות ניקוד ביחס אליה תוך שימוש באחת הנוסחאות שבחלק א’ לנייר זה.
  • בחינת ההצעות לפי משקולות פרקים קבועות מראש – בשיטה זו כל הצעה נבחנת באופן עצמאי ביחס למשקל הפרק שנקבע מראש, ללא קשר להצעות האחרות במכרז. בשיטה זו מכפילים את המחיר הכולל המוצע בפרק במשקל של אותו הפרק (באחוזים) ומחברים את כלל הסכומים בכלל הפרקים לסכום אחד סופי. שיטה זו עדיפה במקרים בהם בשוק מסוים ישנה שונות מאד גדולה בין ההצעות השונות ואינה מתאימה להצעות המורכבות משיעורי הנחה/תוספת.

דוגמא:

במרכיב המחיר חולק המכרז לשלושה פרקים ואלו הן ההצעות הכוללות לכל פרק שהתקבלו במסגרתו:

להלן פירוט ניקוד הצעת המחיר הכוללת בשיטת “ניקוד יחסי בין ההצעות השונות” (ההצעה הנמוכה ביותר מקבלת את מירב הנקודות ויתר ההצעות מקבלות ניקוד באופן יחסי אליה באמצעות הנוסחה הבסיסית שבחלק א’):

בשיטה זו מי שקיבל את הציון הגבוה ביותר הוא מציע א’ והכשיר השני הוא מציע ב’.

להלן פירוט החישוב של בחינת ההצעות לפי משקלות פרקים קבועות מראש (הכפלת ההצעה בכל פרק במשקל שלו):

בשיטה זו מי שהציע את ההצעה המשוקללת הטובה ביותר (הנמוכה ביותר) הוא דווקא מציע ג‘ והכשיר השני הוא מציע א’.

מדוע?

כאמור לעיל, ישנה חשיבות מכרעת לאופן חישוב הצעות המחיר. בשיטת הניקוד היחסי קיים עיוות מסוים, כאשר כלל הציונים מתייחסים להצעה הזולה ביותר באותו הפרמטר, ככל שיש פער גדול יותר בהצעות המחיר בחלק מהפרקים, כך למעשה יגדל העיוות שאינו תמיד מוצדק.

שיטה נוספת היא כמובן קביעת כמויות לכל פריט – כאשר ישנה אפשרות לקביעת כמויות כאמור או הערכה לכמויות עתידיות (כמו בכל השיטות מדובר בהימור מחושב).

החישוב “המורכב” – שקלול מספר פרקים בהצעות מחיר הבנויים הן מהצעות מחיר והן משיעורים/אחוזים:

על אף “מורכבותו” לכאורה של חישוב הפתרון לצירוף מרכיבי מחיר שונים לציון אחד, הוא פשוט והוא נעשה על דרך הפיצול וההאחדה. דהיינו, כל מרכיב ינוקד באופן נפרד ולו יינתן משקלו הכולל ודרך חישובו ולאחר מכן יבוצע חיבור של הניקוד כאמור.

דוגמא ממכרזי הפעלת בתי ספר בהם מרכיב המחיר הוא 10% והוא מפוצל לשני פרמטרים אשר לכל אחד מהם משקל של 5% (1) “תקורה” המהווה שיעור מתוך תקציב בית הספר (מוגבל בין 0%-6%) (2) התחייבות שנתית כספית לגיוס תרומות וכספים שלא מתקציב בית הספר.

ציון התקורה המבוקשת:

ציון התחייבות להשקעות:

משתתף שהציע את ההתחייבות השנתית הגבוהה ביותר להשקעות יהא זכאי ל-5 נקודות. יתר המשתתפים יהיו זכאים לניקוד באופן יחסי אליו. (ניתן כמובן להשתמש בנוסחאות שונות בהתאם לעניין).

 

בחישובים מורכבים מעבר לשיטת ניקוד בפיצול והאחדה מקל על אופן ביצוע החישובים השונים והוא נגיש ומובן גם למשתתפים וגם לחברי ועדת המכרזים.

 

לשאלות או הבהרות ניתן לפנות אלינו בלחיצה כאן  או לפנות אלינו בדוא”ל לכתובת: david@aradv.co.il.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
נגישות