על מכרזים – על מועדים סבירים לקבלת החלטה בוועדת המכרזים וחובת המענה לפניות מציעים

על מכרזים – על מועדים סבירים לקבלת החלטה בוועדת המכרזים וחובת המענה לפניות מציעים

על מכרזים – על מועדים סבירים לקבלת החלטה בועדת המכרזים

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחץ כאן

עו”ד דוד רן־יה – הופץ במסגרת “על מכרזים” גיליון 80 (20.07.20)

לעיתים אנו נתקלים בסיטואציות בהן ועדות מכרזים אינן מקבלות החלטות בסוגיות מסוימות/מורכבות או דוחות את מתן ההחלטה עד לקבלת מידע נוסף או קרות אירוע מסוים.

אי קבלת החלטה או דחיית קבלת החלטה שלא מטעמים ענייניים, כאשר אין מניעה לקבלת החלטה, עשויה לעלות גדר התנהלות שאינה כדין של ועדת המכרזים/הרשות המנהלית ואף להטיל על הרשות המנהלית חובת פיצויים בשל התנהלות כאמור.

לאחרונה, פסק בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בתובענה מנהלית 16567-09-19 מוניות גרין ליין בע”מ נ’ עיריית חיפה (פורסם בנבו), פיצויים לתובעת בשל ההכנסה שנמנעה ממנה בין המועד הסביר להכרזה עליה כזוכה במכרז וחתימת הסכם עמה, ועד למועד בו ויתרה על זכייתה (כך לעמדת בית המשפט)  בסך של 247,201 ₪ + 20,000 שכ”ט עו”ד וכן הוצאות מומחים. 

יוער כי על פסק הדין הוגש על ידי העירייה ערעור לבית המשפט העליון התלוי ועומד, כן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – אשר נדחתה.

ת”מ 16567-09-19 מוניות גרין ליין בע”מ נ’ עיריית חיפה (פורסם בנבו)

בחודש מאי 2011 פרסמה עיריית חיפה מכרז פומבי 12/11 לתשלום דמי היתר להפעלת תחנת מוניות בסמוך לתחנת הרכבת חוף-הכרמל בחיפה (להלן: “המכרז הראשון“). כנגד תוצאות המכרז הראשון הוגשה עתירה. התוצאה האופרטיבית של פסק הדין בעתירה הנ”ל, היתה ביטול המכרז הראשון ופרסום מכרז חדש מס’ 35/11 תחת המכרז הראשון שבוטל.

במכרז 35/11 ההצעה הכספית הטובה ביותר היתה של התובעת.

בין לבין המשיכו להתנהל הליכים משפטיים ביחס למכרז הראשון, לרבות הגשת ערעור, החזרת הדיון לבית משפט קמא, קבלת החלטה נוספת וערעור נוסף, באופן שלא היה ניתן לקבל החלטה ו/או לקדם את הליכי מכרז 35/11.

בהתאם לתיאור הדברים בפסק הדין, החל מיום 5.8.12  – לא היתה עוד מניעה מבחינת הדין לכינוסה של ועדת המכרזים ולקיים דיון ביחס לזוכה בזוכה במכרז 35/11.

ב”כ התובעת פנה אל העירייה מספר פעמים ללא הועיל ולעיתים אף ללא קבלת התייחסות או מענה. בסוף חודש אוקטובר 2012 התכנסה ועדת המכרזים והחליטה שלא להחליט, ובלשונו של בית המשפט:

“כעולה מהפרוטוקול, עיקר הדיון הוקדש להצעות שהוגשו במכרז הקודם, טענות שעלו במכרז הקודם, והחלטות שניתנו לגבי המכרז הקודם. בעקבות הדיון, שבו יושב ראש הוועדה אמר שהוא רוצה לבדוק את כל המכרז הזה מ-א’ ועד ת’, וחברי ועדה נוספים רצו לבדוק את כל המכרז, לא רק תנאי הסף במכרז הקיים אלא “כל מה שמסתובב במכרזים קודמים שפסלו את זה ונתנו את זה וחזר בית המשפט” (עמ’ 73 לפרוטוקול), הוחלט לדחות את הדיון למועד אחר. גם בדיון נוסף ביום 13.11.12 הוחלט לדחות את הדיון בוועדת המכרזים למועד אחר, הפעם בשל אי נוכחותו של יושב ראש ועדת המכרזים”.

ב”כ התובעת שב והלין בפני העירייה על התמשכות ההליכים שלא לצורך ולאחר מספר חילופי מכתבים בין ב”כ התובעת לב”כ העירייה, ביקש ב”כ התובעת כמעט שנה לאחר פרסום מכרז 35/11, לקבל לידיו את ערבות המכרז בחזרה בשל ההוצאות הגבוהות של הערבות כאמור. הערבות הוחזרה לתובעת תוך הודעה שעם קבלת הערבות, נפסלת הצעת התובעת על כל המשתמע מכך.

והינה ללא כל עיכוב נוסף, נמצא הזמן לדון בתוצאות המכרז, ובלשונו של בית המשפט:

“ביום 1.1.13 התכנסה ועדת המכרזים (שוב ללא נוכחות יו”ר ועדת המכרזים, אך הפעם זה לא הפריע לה גם לדון וגם להכריע) ולאור הודעתו של ב”כ הנתבעת שמשיכת הערבות על ידי התובעת היא חזרה מהצעתה, לאור התמשכות ההליכים, נותרה הצעה אחת בלבד, היא ההצעה של מוניות חורב. לפיכך הוכרזה הצעתה של מוניות חורב כזוכה במכרז”.

בית המשפט לעניינים מנהליים לא חסך את שבטו מהתנהלות העירייה ובפרט לעניין סבירות התנהלותה ואי סבירות הזמן שלקח לה על מנת לקבל החלטה. ובמילותיו של בית המשפט הנכבד כאשר הוא תיאר את מהלך הדיון בכל הנוגע “לזמן הסביר” לקבלת החלטה: 

“ראיתי לנכון לשאול את ב”כ הנתבעת מדוע לא החליטה ועדת המכרזים בתוך זמן סביר לאחר שהוסרו כל המניעות. ב”כ הנתבעת ענה שוועדת המכרזים התכנסה לישיבה ראשונה ב-30.10.12, ונכון שזה אחרי כל חודש ספטמבר וכל חודש אוקטובר (הוא שכח את כמעט כל חודש אוגוסט), אבל “למה זה לא זמן סביר? אני לא יודע, אני חושב שזה זמן סביר”.

הוצבה בפניו האפשרות שזה לא זמן סביר, משום שיושב ראש ועדת מכרזים לא אמור לבקש מידע במהלך הישיבה אלא להכין את עצמו לישיבה, והיועץ המשפטי של ועדת המכרזים, שהוא גם בא כח הנתבעת, היה צריך לומר לוועדת המכרזים שהם לא יכולים לנהל כך את הדיון, ואם רוצים אפשר לעשות הפסקה של חצי שעה שבה כל אחד מחברי ועדת המכרזים ירענן את זכרונו, כך שיגיעו להחלטה.”

בית המשפט הדגיש כי  כאשר מדובר במכרז שלא ניתנה בו הכרעה מזה שנה כאשר אין מניעה לדון בו, מן הראוי לקדם אותו על פני מכרזים אחרים, פחות ותיקים וביחס לצורך “ללמוד את החומר” הרי שיש לעשות כן טרם הדיון.

עוד הדגיש בית המשפט:

“אמנם, לוועדת המכרזים יש סמכות לדחות את הדיון במכרז, אך עליה להפעיל סמכות זו בצורה סבירה. דחיית הדיון על מנת שחברי ועדת המכרזים ילמדו את החומר של המכרז הזה שהיה עליהם ללמוד עוד לפני הדיון בוועדת המכרזים, אינה סבירה. דחיית הדיון על מנת ללמוד את הליכי המכרז הקודם שנפסל ונדון אינה סבירה. דחיית הדיון בשל אי נוכחותו של יושב ראש ועדת המכרזים, לא רק שאינה סבירה, אלא שמסתבר שהיעדרו של יושב ראש ועדת המכרזים מהישיבה ביום 1.1.13 לא הפריעה לוועדת המכרזים לדון ולהכריע בקבלת הצעתו של המציע היחיד שנותר, שלמרבה הפלא הוא המפעיל הקיים של תחנת המוניות, אשר הציע סכומים הנמוכים בעשרות אלפי שקלים מהתובעת”.

לא ברור מדוע נמענה ועדת המכרזים לקבל החלטה במכרז פשוט, בו המציע העומד בתנאי הסף, אשר הציע את ההצעה הגבוהה ביותר אמור להיות מוכרז כזוכה במכרז. ומכאן ככל הנראה גם פסק הדין אשר היה יכול להיות קיצוני עוד יותר והטיב לדעת הח”מ עם העירייה, כאשר לא העניק לתובעת פיצויי קיום בשל העובדה שביקשה למשוך את ערבות המכרז שהוגשה על ידה (שנה לאחר הגשת ההצעות).

החובה להשיב והאיסור על התעלמות – חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) תשי”ט -1980

אי אפשר שלא להתרשם שבחירתה של העירייה להתעלם מחלק מהפניות של ב”כ התובעת עמדו לה לרועץ בפסק הדין. בהתאם לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט – 1980 חלה חובה על עובד ציבור לקבל החלטה בתחום סמכותו במועדים הקבועים שם ו/או להשיב לפונה אליו ולנמק את החלטתו וכיו’.

בהתאם לקבוע בחוק אי מילוי הוראות החוק אינו מביא לתוצאה אופרטיבית ביחס לפעולה המנהלית שבוצעה, ככל והיא בוצעה כדין, אך אין בכך כדי למנוע מעובד הציבור ענישה משמעתית.

 

לשאלות או הבהרות ניתן לפנות אלינו בלחיצה כאן  או לפנות אלינו בדוא”ל לכתובת: david@aradv.co.il.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
נגישות