ולפעמים ה”חגיגה” נגמרת – בית הדין לעבודה נלחם באישורי המחלה הפיקטיביים

על מכרזים – על נוסחאות לחישוב מדדי מחיר במכרזים מורכבים
2 באפריל 2017
ריכוז הנחיות והמלצות לביצוע – מכרזים לבחירת גורם מפעיל או להעברת בעלות על מוסד חינוך על ידי רשויות מקומיות והפעלת מוסדות חינוך
21 באפריל 2017
הצג הכל

ולפעמים ה”חגיגה” נגמרת – בית הדין לעבודה נלחם באישורי המחלה הפיקטיביים

עו”ד מיטל אמסטר

אישור מחלה הינו כידוע, אישור שלא קיים קושי מיוחד להוציאו אף לא בדיעבד ולשם כך אין צורך להיות חולה באמת. לעיתים לא רק שאין צורך להגיע לקופת החולים אלא שמספיקה שיחת  טלפון עם רופא המשפחה, על מנת לזכות בימי מחלה לצורך כזה או אחר.

עד היום נאלצים המעסיקים לעמוד חסרי אונים מול תופעה מקוממת זו של עובדים אשר לא הסתפקו בימי החופשה השנתית או ביקשו שלא לנצלם והציגו אישורים פיקטיביים בפני מעסיקיהם.

ייתכן והבשורה למעסיקים תגיע בזכות פסיקה שניתנה לאחרונה על ידי בית הדין לעבודה אשר החליט להילחם בתופעה הזו –  סע”ש 65244-05-16 שרון נחמני נ’ ידיעות אחרונות. בפסק הדין הוחלט לדחות תביעתה של עובדת אשר ביקשה כי בית הדין יורה על ביטול פיטוריה,  לאחר שקבע כי דיווחה על מחלה בעוד שלא באמת היתה חולה ובכך ביצעה עבירת משמעת חמורה המצדיקה פיטורים.

התובעת, עבדה בחברת ידיעות אחרונות בע”מ ולמדה במקביל לימודי נטורופתיה במכללת רידמן. בשנת לימודיה האחרונה נדרשה להיעדר אחת לשבוע ממקום עבודתה לצורך תכנית הכשרה מעשית בלימודיה.

התובעת סיכמה עם מעסיקה כי היעדרויותיה יבואו על חשבון ימי החופשה השנתית העומדים לרשותה.

לאחר שהתובעת מיצתה את מכסת ימי החופשה השנתית שעמדו לזכותה, מסרה  למעסיקה שני אישורי מחלה מהם עולה כי ניתנו לה בדיעבד עבור שני ימי שלישי. כאשר, באותם ימים בגינם הגישה את אישורי המחלה, נכחה התובעת פיזית בלימודי ההכשרה אלא שלטענתה סבלה מחולשה, מעייפות וכאבי ראש חמורים עד שלא הצליחה לקבל את המטופלים אשר הופנו אליה ולטפל בהם במסגרת תכנית ההכשרה. נוכח התנהלותה כאמור, זומנה התובעת לשימוע לאחריו הוחלט לפטרה .

בית הדין לעבודה קבע כי יש לדחות את תביעתה של התובעת לביטול הפיטורים שכן אישורי המחלה אשר הציגה הנם פיקטיביים והדבר מהווה עבירת משמעת חמורה.

נקבע כי צבר הראיות מוביל למסקנה כי התובעת לא הייתה חולה באותם ימים לגביהם הוצגו אישורי מחלה.

בית הדין קבע  כי התובעת נהגה במוסר כפול כאשר לשיטתה הייתה “בריאה” דייה כדי להשתתף בהתמחות במלואה ומנגד “חולה” על מנת להגיש אישורי מחלה רטרואקטיביים לנתבעת וזאת כדי לא לבוא לעבודה אך לקבל תשלום מלא עבור ימים אלה.

בפסק הדין הוחלט לדחות את התביעה  ולחייב את התובעת בהוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

פסק הדין הינו תקדימי במובן זה שחרף העובדה שהעובדת הביאה בדיעבד אישורי מחלה “אותנטיים”, בית הדין החליט על סמך נסיבות המקרה בלבד (השעות הרבות שהקדישה ללימודים/התמחות, העובדה כי היה מדובר ביום לימודים קבוע מראש), כי מדובר באישורים פיקטיביים וקבע כי מדובר בעבירת משמעת חמורה המהווה סיבה מוצדקת לפיטורים.

יודגש  כי לפסק הדין יש חשיבות מיוחדת גם לאור התיקון האחרון לחוק דמי מחלה , תשל”ו – 1976 (התיקון שנכנס לתוקפו בנובמבר 2015), לפיו אין עוד צורך לפרט את האבחנה הרפואית בגוף אישור המחלה של העובד. התיקון לחוק  מחריף את תופעת אישורי המחלה הפיקטיביים שהיתה נפוצה עוד טרם החלתו,  וכיום אף התגברה נוכח הקלות היתרה שבהוצאת האישורים.

נכון להיום נותר להמתין ולראות האם הפסיקה תרתיע את אותם החולים הפיקטיביים ותביא לאיזון המתבקש בין השמירה על פרטיותם של החולים האמיתיים לבין ההגנה על המעסיק אשר נאלץ להתמודד עם מציאות יום יומית של תעודות מחלה, אשר פעמים רבות אין כל צורך להיות “בלש” כדי להבין שהוצאו ללא כל קשר למחלה כלשהי.

לשאלות ופרטים נוספים ניתן לפנות לעוה”ד מיטל אמסטר בדוא”ל: meital@aradv.co.il או בטלפון 072-2706405.

 

 

נגישות