העם דורש צדק חברתי – האם תובענה ייצוגית תסייע לו בקידומו?

העם דורש צדק חברתי – האם תובענה ייצוגית תסייע לו בקידומו?

העם דורש צדק חברתי – האם תובענה ייצוגית תסייע לו בקידומו?
עו”ד מיטל אמסטר שותפה מייסדת במשרד אמסטר רן־יה משרד עורכי דין

תובענות ייצוגיות המוגשות בישראל מידי יום, בסכומים של מיליוני שקלים, הפכו זה מכבר להיות דבר שבשגרה ויש שיאמרו “מכת מדינה”. לשם השוואה, אם בשנת 1999 הוגשו 36 תובענות ייצוגיות בלבד, הרי שבשנת 2002 כבר הוגשו 146 תובענות ייצוגיות, בשנת 2012 הוגשו מעל 1,000 וב – 2015 הוגשו כ – 1,380 תובענות ייצוגיות, כ – 150 (!) יותר מאשר בשנה שקדמה לה. (נתונים, שנאספו על ידי עו”ד אסף פינק והוצגו בכנס השנתי לתביעות ייצוגיות בישראל שערך מרכז הלכה ומעשה להשתלמויות מקצועיות, ביום 5.1.2016).

על קצה המזלג יובהר, כי תובענה ייצוגית הנה תובענה בה קבוצה גדולה מאוד של נפגעים, בה כל אחד זכאי בדרך כלל לפיצוי קטן, מתאחדת ומגישה תביעה משותפת באמצעות תובע ייצוגי אחד בעוד שעבור כל תובע בנפרד, סכום התביעה הקטן, לצד העלויות והטרחה הכרוכים בהליך, הופכים את התביעה לבלתי משתלמת, הרי שההליך הייצוגי מאפשר לאחד התובעים לארגן את התובעים האחרים ולייצג את עניינם, כאשר במידה ותאושר התובענה כייצוגית על ידי בית המשפט פסק הדין אשר יתקבל בעניינו, יחייב גם את כל תביעותיהם של הנפגעים האחרים אשר הצטרפו לתובענה הייצוגית – אלא אם אחד מהם הגיש בקשה להוציא את עצמו מכלל הקבוצה.

יותר ויותר תובעים מנסים “לתפוס” תאגידים, גופים ורשויות גדולות בקלקלתם, בתקווה להגיש נגדם תביעה על סכומים גדולים ומנופחים ככל הניתן. שכן המרוויח העיקרי בתובענות מסוג זה הינו התובע הייצוגי- הוגה הרעיון להגשת התובענה הייצוגית- ועורך דינו. בעוד שהאזרח הקטן, למענו נוצרה מלכתחילה כל המלחמה, נאלץ להסתפק בסכומים קטנים יחסית.

לשם הדוגמא, נזכיר את התביעה שהוגשה כנגד חברת “בריטה” בטענה כי המים שבמסנניה מכילים ניקל (ת”א 1418/95), אשר הסתיימה בפשרה ובה זכתה התובעת הייצוגית בסך של 15,000 ₪, בעוד שבנה, אשר ייצג אותה כעורך הדין במסגרת התביעה, זכה בסך של כרבע מיליון שקל. הצרכנים לעומת זאת, נאלצו להסתפק בתמורה צנועה הרבה יותר- קנקן של בריטה.

לאור כל האמור לעיל – האם בהכרח המסקנה המתבקשת הנה כי עסקינן במכשיר כושל ובלתי יעיל ?

השיח המשפטי והנורמטיבי אודות התובענה הייצוגית, מורכב מחד מהתייחסות לחשיבותה וליתרונות שהיא מביאה עמה, אך מאידך, אינו מתעלם מחסרונותיה ופגמיה הרבים. פעמים נשמעות כלפי התובענה הייצוגית טענות כי מדובר בכלי אשר כשל מלהשיג את היעדים והמטרות לשמם הוא נועד.

עם זאת, בסופו של יום, עולה כי יתרונותיה של התובענה הייצוגית עולים על חסרונותיה וכשליה. יפה ורלוונטית לענייננו קביעתה של כב’ השופטת בייניש כי:

“בסיומו של דיון ניתן לקבוע, ללא היסוס, כי כאשר על כפות המאזניים מונחים יתרונותיה
וחסרונותיה של התובענה הייצוגית, יש משקל רב יותר לחיוב על פני השלילה. הכול מסכימים
שלתובענה הייצוגית תפקיד משמעותי – חברתי וכלכלי – וכי היא שינתה את פני ההליכים בבית- המשפט ואת הגישה לבתי-המשפט. בתחומים מסוימים היא נתנה מענה ל”עוולות” האופייניות במיוחד לחברה המודרנית. עם זאת נוכח הסכנות המובנות במוסד התובענה הייצוגית, ובעיקרן החשש מפני שימוש בלתי ראוי בה, פותחו במשך השנים מנגנוני הגנה ופיקוח שיש בהם כדי להפחית מן הסיכונים הטמונים בשיטה. מנגנונים אלה הם שהעניקו לבתי-המשפט כוח להציב מחסום בפני תובענות ייצוגיות בלתי ראויות או תובענות שאינן הולמות את התכלית הראויה “. (רע”א 3126/00 מדינת ישראל נ’ א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע”מ ואח’, תקדין עליון 2003(2) 108 (2.4.03), פ”ד נז(3) 220, 267).

מסקר אשר נערך בשנת 2011 על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה, עולה כי אחוז מזערי של 4% בלבד מהציבור דיווח כי קיבל החזר או הטבה במסגרת תביעה ייצוגית. דווקא בשל כך, מפתיע לגלות כי 67% מהציבור בישראל סבורים כי בישראל מוגשות פחות מידי תובענות ייצוגיות.

ייתכן שניתן ליישב את הפערים הגדולים בתוצאות העולות מהמדגם בהקשר זה, המעידות על כך שהציבור, המעודד הגשת תובענות ייצוגיות על אף שהוא עצמו נהנה בצורה שולית ומזערית מפסיקות הניתנות כתוצאה מהגשתן (או לחילופין כתוצאה מפשרות אשר נערכות במסגרתן), על ידי הסבר אחד, לפיו הציבור בארץ מייחס משקל רב לכוח ההרתעה של מכשיר התובענה הייצוגית, אשר הגם שאין בו, בהכרח, כדי להשיב לו כסף או לפצותו בגין מחדלים, הרי שהוא תולה תקוותו בכך שיהא בו כדי להביא לשינוי התנהגותי ותפיסתי מקיף של החברות הגופים והרשויות הגדולות במשק כלפי האזרחים הקטנים.

אם כן, נראה כי בתקופה זו, בה מקבל צמד המילים: ” צדק חברתי” חשיבות כה רבה ומשמעותית, ניתן לייחס לתובענה הייצוגית תפקיד לא מבוטל בהגנה על אותו צדק באמצעות כוחה ההרתעתי אשר בסופו של יום, יש בו כדי לסייע בשמירה ובהגנה על האזרח ועל הצדק אותו הוא רודף.

הכותבת מייצגת נתבעים ותובעים בתובענות ייצוגיות על שלביהן השונים ומעניקה ייעוץ משפטי שוטף בתחום.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
נגישות