בקשה להכרה בתביעה “כתובענה ייצוגית” – מהי? מהן משמעויותיה? וכיצד יש לפעול בעטיה

על “השכן”, “האקס”, ו”הנוקם” – ניגודי עניינים במכרזים
19 בפברואר 2017
על מכרזים – על פרשנות תנאי סף במכרז והמלצות לניסוח מדויק של תנאי הסף
5 במרץ 2017
הצג הכל

בקשה להכרה בתביעה “כתובענה ייצוגית” – מהי? מהן משמעויותיה? וכיצד יש לפעול בעטיה

עו”ד מיטל אמסטר

אם גם אתם נמנים על קבוצת הגופים/החברות אשר כנגדם הוגשה בקשה להכיר בתובענה ייצוגית, אזי ניתן לומר בוודאות דבר אחד: אינכם לבד.

במציאות הישראלית, יותר ויותר חברות במשק נאלצות להתמודד חדשות לבקרים עם בקשות המוגשות נגדן לבית המשפט – במטרה שיוכרו כתובענות ייצוגיות. התובעים הייצוגיים (ובאי כוחם אשר פעמים רבות הם אלו אשר מניעים ויוזמים את התובענות הללו) אינם בוחלים להגיש תביעותיהם כנגד כל חברה, ואנו עדים לתביעות ייצוגיות המוגשות כנגד חברות ענק גלובליות לצד תביעות ייצוגיות המוגשות כנגד יבואנים קטנים המנהלים מחזורים קטנים וזניחים.

בקשות להכרה בתביעה כתובענה ייצוגית, הפכו לדבר שבשגרה ויש שיכנו אותן כ”מכת מדינה”. אם בשנת 2002, הוגשו 146 בקשות ובשנת 2012 הוגשו מעל 1,000 בקשות, הרי שבשנת 2016 הוגשו 1,500 בקשות. נכון להיום, מידי יום מוגשות לבית המשפט מספר בקשות להכיר בהן כתובענה ייצוגית.

מהי “בקשה להכיר בתובענה כייצוגית”?

בקשה בה מבקש תובע (אחד ולפעמים יותר) המחזיק לטענתו בעילת תביעה אישית כנגד חברה מסוימת, כי בית המשפט יכיר בתביעתו זו כמשותפת לציבור נרחב של נפגעים מאותו העילה, ויסכים לנהל את תביעתו האישית כתובענה ייצוגית במסגרתה ייבחנו כלל התביעות של הציבור הנפגע וייפסק פיצוי לציבור הנפגע בכללותו.

הנתונים מלמדים על כך שרובן המכריע של הבקשות אינן מאושרות ואינן מסתיימות בהכרה בתובענה כייצוגית. סיבה מרכזית לכך היא, שבמקביל למבול התביעות הייצוגיות, מסתמנת מגמה של ריבוי תביעות קנטרניות, סחטניות, לא מוצדקות ובלתי ראויות.

לא מעט תובענות ייצוגיות מוגשות לבית המשפט ללא בדיקה נאותה של העובדות הרלוונטיות, זאת מתוך תפיסה שהנתבע, אשר התביעה הייצוגית מרחפת מעל ראשו ומאיימת לפגוע בו פגיעה קשה ולעיתים אף אנושה, יהיה מוכן להתפשר עם התובע בכל מחיר, גם אם סיכויי התובענה להתקבל הם נמוכים מלכתחילה.

מה ניתן לעשות כאשר הוגשה נגדכם בקשה להכיר בתובענה כייצוגית?

ראשית, מומלץ שלא להיכנס לחרדות וללחצים מיותרים בפרט מגובה התובענה. התובעים הייצוגיים נוהגים לכמת את תביעותיהם בסכומים אסטרונומיים ולרוב מופרכים של מיליוני שקלים. אלא שאין בין סכומים אלו לבין המציאות ולא כלום והסיבה היחידה בגינה עושים כן התובעים הנה – פשוט – כי הם יכולים. יוסבר כי נכון להיום לא מוטלת כל אגרה המחויבת עם הגשת תובענה ייצוגית (או בקשה להכרה בה). משכך, ידם של תובעים רבים “קלה על ההדק” והם מגישים תביעות על סכומים עתק ולו בכדי להטיל מורא על הנתבעים על מנת לדרבן אותם לסגור עמם פשרה .

לא למותר לציין בהקשר זה, כי לאחרונה מקדמת שרת המשפטים, איילת שקד, הטלת אגרה בגובה של בין 50 – 62 אלף שקלים על בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, וזאת לשם עידוד תובענות מבוססות עילה, תוך צמצום תובענות סרק שיש בהן כדי לפגוע ביעילותה של המערכת השיפוטית.

יחד עם זאת, עד אשר תאושר יוזמת השרה (אשר רבים רואים בה כמבורכת) יאלצו החברות הנתבעות להמשיך ולהתמודד עם הבקשות אשר בשלב זה נראה כי היקפן רק הולך וגדל .

מהם הצעדים שיש לבצע עם קבלת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית

בשלב הראשון, יש לבחון את העובדות המקימות את העילה על בסיסה הוגשה הבקשה, ולוודא האם הן נכונות או שמא שגויות מן היסוד.


ככל שהעובדות נכונות יש להמשיך ולבדוק האם נגרם נזק לקבוצת התובעים הפוטנציאלית אותה מבקש לייצג התובע הייצוגי.


במידה והבחינה דלעיל מעלה כי אכן בוצעה העוולה הנטענת ואכן נגרם נזק יש לבחון את היקפו, היינו לכמת את גדר  “הסיכון” אשר מציבה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית- ככל שהיקף הנזק הינו קטן ייתכן וכדאי לשקול פניה לתובע הייצוגי ולנסות “לסגור” את הבקשה באמצעות עריכת הסכם הסתלקות או פשרה סימלי אשר יחסוך את ההוצאות הכרוכות בהגשת התגובה לבקשה.


במידה והנכם שוקלים לערוך “הסכם הסתלקות” או פשרה אזי מומלץ לבחון האם הוגשה תובענה דומה כנגד נתבעים נוספים ולנסות לשוחח עמם ולברר מהו ה”מחיר” אשר הוצע להם על ידי התובע הייצוגי לצורך סגירת התיק, על מנת שלא תציעו בטעות סכום גבוה מכך (בהנחה שנסיבות הבקשה שלכם דומות לאלו של הנתבעים הנוספים כאמור).


מקום בו התשובות לשתי השאלות הראשונות (או לאחת מהן) שליליות, היינו נמצא כי לא בוצעה כל עוולה ו/או לא נגרם כל נזק לציבור אף במידה ובוצעה עוולה (שהרי ללא נזק לא קמה הזכות לפיצוי) הרי שעדיין לא בהכרח מומלץ להגיש תובענה שכן קיימת אפשרות כי פנייה לתובע הייצוגי תוליד הצעת פשרה או הסתלקות שהנה זולה באופן משמעותי מהעלות הכרוכה בהכנת תגובה לבקשה (עלות זו כוללת את שכר טרחת עורך הדין ולעתים רבות אף שכר טרחת מומחה אשר חוות דעתו הכרחית לתיק). במקרים כגון אלו, ייתכן ויימצאו חברות אשר יעדיפו לערוך שיקול כלכלי קר ולהימנע מהגשת התגובה תוך חריקת שיניים וסגירת הסכם הסתלקות/פשרה זול ומהיר. אין ספק כי עסקינן במצב מקומם אשר ניתן יהיה למנועו בדרך הבאה: איתור נתבעים ייצוגים דומים אשר נתבעו במסגרת גל סדרתי של תובענות זהות, והתאחדות עמם לצורך השגת הגנה משותפת על ידי עורך דין אחד אשר תקטין את עלויות ההגנה ותהפכם למשתלמות.


כמובן שככל שאף אחת מהאופציות לעיל אינה מתקיימת הרי שמומלץ להיערך ולהכין תגובה לבקשה.


במסגרת השלב המקדמי, ייבחן בית המשפט את הבקשה על בסיס האמור בה ובתגובה (ובתשובה לתגובה) וככל שיחליט לקבלה הרי שתאושר התובענה כייצוגית ויחל השלב השני בו יידרש התובע הייצוגי להוכיח את קיומה של העילה כמו גם את הסעדים המבוקשים בגינה ואת האופן בו כומתו. אמנם אישור השלב המקדמי כאמור אינו סוף פסוק, אך ראוי להימנע ממנו ויש לזכור שללא כל קשר לתוצאות ההליך העיקרי, עם אישור התובענה כייצוגית ייפסקו הוצאות כנגד החברה הנתבעת. מכאן שבמידה ומחליטה הנתבעת להגיש תגובה לתובענה, מומלץ כי תבחר משרד עורכי דין המתמחה בתחום התובענות הייצוגיות (המהוות ענף משפטי עם תקנות והלכות רבות ונפרדות מיתר ענפי המשפט) על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורה. שכן יש לזכור כי מעבר למשמעות הכספית אשר יש לייחס לתובענה ייצוגית, הרי שיש לה גם משמעות מסחרית תדמיתית, בפרט מקום בו חלילה נרשם הפסד כנגד החברה או אז עתידה היא להפסיד גם לא מעט מלקוחותיה.

לשאלות ופרטים נוספים ניתן לפנות לעוה”ד מיטל אמסטר בדוא”ל: meital@aradv.co.il או בטלפון 072-2706405.

 

נגישות